אני מרגישה כמו לוויתן.
זה לא הבטן, זה המגושמות הכללית.
לקום משכיבה על הגב זה מבצע שלם,
מה יהיה בעוד חודשיים?
בעצם, תכלס, כמו שרונן אומר, עוד חודשיים יהיה בוטן.
🙂
קשיי נשימה זה לא נחמד.
אם אני מתאמצת יותר מדי אני ממש נחנקת.
זה יותר גרוע אם אני אוכלת,
מזל שלא ממש יש לי תאבון ממילא.
מצד שני, עדיין צריך לאכול,גם אם לא בא.
בוטן בועט.
בועט חזק.
מספיק חזק כדי שאני אבדוק מפעם לפעם שלא נשארים סימנים כחולים.
סוף סוף התברר לי שגם אם עושים קנייה של חבילת לידה שנשארת בחנות,
עדיין משלמים את מלוא התשלום עליה.
אז מה הרעיון של לא לקחת אותה הביתה?
נראה לי שאת הציוד היותר מגושם נאסוף ברגע שנקנה.
את הבגדים אני אאכסן אצל אמא, אבל את השידה, האמבטיה וכו, אין סיבה להשאיר בחנות.
במיוחד שאנחנו כנראה לא נקנה את הכל באותה החנות, אז אין סיבה שרונן יתרוצץ בכל הצפון ויאסוף
ציוד, נראה לי שבאותם הימים אני אעדיף אותו על ידי 🙂
***
נגמרו 10 ימי הגיהינום של העבודה כתוכנה.
זה היה סיוט, אבל בעקבות העבודה הזאת
אותו המקום נתן לי פרויקט נוסף.
גם מטופש, אישור תמונות ברשת,
אבל לפחות בשקט ולא חייבים להגיב בזמן אמת.
עשיתי פרויקט זהה לפני כחצי שנה.
דיי נחמד.
מקווה שיתנו מספיק שעות.
העבודה של הקלדת מידע למחשב שעשיתי בחודש שעבר
התמוגגה באוויר.
מצד אחד, הבחור נשבע שיש לו המון עבודה,
מצד שני, כבר שבועיים לא שמעתי ממנו
והוא לא מחזיר טלפונים.
על חודש שעבר הוא שילם, עכשיו נשאר לוודא שישלם גם על אוגוסט.
***
סרטון מקסים על חתולים
http://www.youtube.com/watch?v=Wvo-g_JvURI&feature=rec-HM-rn
ישן, אבל עדיין מצחיק.