הילדים שלי עצמאים, אפילו מאוד. בישוב שאנחנו גרים בו זה עובד. אורן יורד לא פעם מההסעה בקצה השני של הישוב והולך הביתה ברגל, ספיר נוטה, עכשיו קצת פחות, ללכת לטייל או לחברים בלי להגיד לנו קודם וקשת… נו, המזל שלנו היא שהיא לא יכולה להגיע רחוק, בנתיים. בכל מקרה, פועל יוצא של ילדים "משוטטים" הוא שהם עושים זאת גם כאשר אנחנו לא בישוב. בכנסים בתל אביב למשל… או בחו"ל.
לפני כמה שנים ארגנתי לאורן ולספיר צמידי זיהוי שהיינו שמים להם על הידיים (או הרגליים) בחו"ל,
זה היה נחמד אבל לא מאוד נוח והם גדלו מהם דיי מהר. כבר זמן מה התלבטתי מה יכול להיות פיתרון טוב ואז ראיתי את התגיות האלו באלי אקספרס והתלהבתי. בהערת אגב – ברור שיש פתרונות פשוטים יותר. אפשר לכתוב להם על היד את הטלפון, אפשר לשים פתק בכיס ועוד, אבל רציתי משהו רב פעמי ומשהו שהם גם ישמחו לעשות בו שימוש. ותקשיבו, התגיות האלו מגניבות ומאוד נהינתי לבחור להן ציורים.
מקדימה יש להן ציור שמתאים לכל ילד ומאחור יש את הטלפונים שלי ושל רונן, בפורמט שניתן להשתמש בו גם בחו"ל.
על התגית הכחולה הציור חד יותר, היא פחות מחזירה אור וטיפה יותר גדולה. מצרפת צילום מלמעלה שתבינו למה הכוונה.מצד שני, שתי הזהובות הן בזהב ורוד מקסים.
זול, שימושי ומגניב (לפחות לדעתי) 🙂
הוזמן מכאן – ברגע ההזמנה עלה 12 ש"ח (כולל חריטת לייזר משני הצדדים ומשלוח)
יש בחנות גם תגיות זהב רגיל, שחורות וכסופות ועוד מבחר אביזרים עליהם ניתן לחרוט והכל במחירים של סין כמובן.
מה אתם עושים במצבים כאלו בארץ ובחו"ל? תמיד שמחה לשמוע רעיונות כי עם המזל שלי בטח אשכח את התגיות בבית 🙂
המשך שבוע טוב ושנה אזרחית טובה לכולם!
יעל