הפיצפון בן שלוש שבועות, כנראה זכר.
זהו, נגמרו חיפושינו אחרי הג'ינג'י 🙂
בסוף ללא לבן, ואפילו פלומתי, ההפך ממה שרציתי, אבל הוא כזה מתוק.
כנראה אצטרך להתרגל לחתול פרוותי 🙂
קיבלנו יחד איתו מטרנה והוראות האכלה, אבל הדבר הראשון שהפיצפון עשה היה לפלוש לקערת האוכל של ניקי ולנסות לאכול לה את האוכל. היא לא ראתה את זה בעיו יפה.
בסוף הגענו לפשרה, קיבל אוכל שלה טבול במטרנה. אוכל היטב, מחר ניקנה לו מזון גרגירים לגורים.
חטף ביינתים פעמיים מניקי. היא לא באמת מנסה להזיק לו אבל הוא כל כך קטן שזה מפחיד לראות.
היא הבריחה אותו קודם לפינה ליד הארגז חול והוא ישב בפינה ורעד, מנסה להגיע לארז חול אבל היא נושפת עליו כל פעם. נגמר בזה שהיה צריך לנקות אחריו. אבל הוא באמת ניסה. כמעט וזחל לעבר הארגז.
קטן ומתוק. קצת היפראקטיבי ואז מתעלף בפינה.
ברוך הבא, שסק 🙂
נתת לי תיקווה 🙂 שסק, שמעת? להתחיל להוריד אותה ומהר! במקרה הכי גרוע, תמיד אפשר לגלח, לא….?
איזה פרצוף מצחיק יש לו! תתחדשו 🙂
הוטרינר אמר לתת לו חלב רגיל, וכאשר שאלתי אם מותר לחתול בכלל לשתות חלב, הוא ענה: "זה חתול, מה את חושבת שיקרה לו?" 🙂 (אני מכירה שממליצים לא לתת) מהיום הוא כנראה יעבור בכל זאת לאוכל יבש. יותר קל לעקוב אחרי כמיות. אבל, יתרון משמעותי של מטרנה הוא שניקי לא מוכנה להתקרב קילומטר לקערת האוכל של שסק. לא יהיה לנו כזה מזל ברגע שנעבור לאוכל יבש.