כאשר אורן היה בערך בן שנה וחצי הוא החליט שקוראים לו דן (סיפרתי על זה כאן). אנחנו לא לגמרה בטוחים למה (אבל חושדים בסבון בכה מאוד). בכל מקרה, במשך כמעט חצי שנה כל פעם שהיו שואלים אותו איך קוראים לו הוא היה עונה "דן!" עד שעבר לו.
לפני חצי שעה.
אני: ספירי, איך קוראים לך?
ספיר, חושבת על זה רגע, מצביעה על עצמה ועונה "דנה!"
.
.
.
יש לי תחושה שאנחנו מפספסים משהו…