יושבת ומכינה את אחרוני המתנות למחר. כבר כמעט אחת עשרה, מחר צריך לקום בחמש ולנסוע לעבודה. אני כבר רואה כפול.
יושבת ורוקמת. המחט שלי קהה. ישנה וקהה. מאוד מאוד קשה לרקום עם מחט קהה.
בארון מחכה לי סט מחטים חדש ונוצץ. מוזהב בקצהו. ארוז יפה יפה.
הוא שם. אבל אתם יודעים מה הבעיה עם מחט חדשה דנדשה?
היא חדה.
לפחות דקירות ממחט קהה לא כואבות כל כך.
זהו, חוזרת לרקום.
***
עכשיו, אחרי שישנתי קצת, שמתי לב שרשמתי את כל הרשומה עם כהה במקום קהה.
מסקנות, מילא לרקום, אבל בשעות כאלו בטוח לא כדאי לכתוב פוסטים בבלוג.
רצה לשנות.