הבעיה האמיתית היא ההוצאה מהגן.
בהתחלה הייתי בא עם מנשא עלי. מחנה את האוטו, שמה ספיר במנשא. מארגנת את אורן בגן, חוזרת לאוטו. מכניסה אותו, מכניסה אותה. נוסעת הביתה, שמה את ספיר במנשא, מוציאה את אורן מהאוטו, לוקחת אותם הביתה.
בימים האחרונים כל כך קר שאני אפילו לא מתחילה עם המנשא. אני מוציאה אותה מהאוטו, רצה איתה לגן, מוצאת אמא מתנדבת, מבקשת ממנה שתחזיק את ספיר, מארגנת את אורן, לוקחת את ספיר, מובילה אותו לאוטו. מושיבה אותה, מושיבה אותו, נוהגת הביתה. מוציאה אותו, מוציאה אותה…
בקיצור, תגידו, יש פיתרון פשוט יותר או שצריך להתחיל לגדל עוד יד :-)?
***
נ.ב
עברנו את החלק הכי גרוע במשבר הרצועות
ספיר התרגלה, נגמר הבכי והיא חזרה לישון כמו שצריך.
זהו, עכשיו רק לקוות שיעבור מהר